חריטות של חיות באבן

חיות משמעות: אתיקה של בעלי חיים וסביבה

מנחה: ד"ר עמית עמיחי

  ימי שלישי ב-,21:00 החל מה-25.8

מאז ומתמיד הסתמכו בני אדם על הטבע לשם השרדותם. אך החל במהפכה התעשייתית חל מפנה כמותי ואיכותי ביחס האדם לטבע שהביא, מחד, לשיפור בל יאמן באיכות החיים שלנו, אך מאידך גבה ועוד גובה מחיר אדיר מהטבע. מיליארדי בעלי חיים מגודלים באופן תעשייתי, לעתים בתנאים קשים ביותר, על מנת לספק את הביקוש העצום למוצרים מן החי, וחלקים נרחבים מהטבע החי והצומח מצויים בתעוקה הולכת וגוברת בשל ניצול המשאבים והשטחים, וההתחממות הגלובלית. מהן חובותינו המוסריות לטבע אם כלל יש לנו כאלה? האם ההבדל ביננו ובין מיני החיים האחרים מצדיקים יחס מוסרי שונה אליהם? האם לחיות יש זכויות? ומה לגבי צמחים וסביבות חיים שלמות? האם ישנה בעיה מוסרית לנצל את משאבי האמזונס, או שמא זו בעיה רק כל עוד הדבר פוגע באופן כלשהו בבני-אדם? נדון בשאלות אלה תוך קריאה במחבר כתבי הפילוסופים סביבתיים משפיעים.

בין אפיקורוס לסטואה: דרכים שונות לחיים בעולם מלא משברים

המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים הגדולים ביותר, ואולי הגדול ביותר, שנתקלנו בו בימי חיינו. אבל בני אדם בימים עברו חיו ממשבר למשבר, ממגפה לרעב ולמלחמה. איך חיים דרך משברים כאלו? ואילו השקפות וגישות למשמעות מתפתחות סביב משברים כאלו?במפגשים נדבר על שתי גישות שמנסות בין השאר לספק תשובות לשאלות של משמעות ואושר בזמן קושי וסבל מימי האימפריות היוונית והרומית: הגישה האפיקוראית והאסכולה הסטואית. נקרא טקסטים שמיוחסים לאפיקורוס ולפסילוסופים מהאסכולה הסטואית ונדון בדרך שכל אחד מהם מציע לחיים בזמן משבר.

נחמן.jpg
abigail.png

רבי נחמן מברסלב: לב שבור וייאוש כפתח למציאת משמעות בעולם

Shakespeare’s famous King Lear has held readers and audiences enthralled for centuries. Full of cruelty, chaos, madness, and Job-like suffering, it is also a play that forces us to consider the place of goodness, love and compassion in our often brutal and baffling world. This course will provide critical and historical context for the play as we explore some of the great questions King Lear brings to the fore: What is justice? Does it exist in the world? What happens to life in its absence? What does it mean to lose our minds either to old age or to madness? To be foolish or clever? To know ourselves? What are our options in the face of great pain, confusion and heartbreak? Is there a way to make sense of it all? Can we ever recover what is lost?

מנחה: איל דץ

ימי רביעי ב-21:00, החל מה-2.9

בדומה לפילוסופים גדולים אחרים בהיסטוריה מתחיל רבי נחמן מברסלב את הפעילות שלו מנקודת מוצא של משבר. בניגוד לתדמית הקלילה והלא מחייבת של חסידות ברסלב כיום, עיון בכתבי רבי נחמן חושף עיסוק בשאלות משמעות ומכיל עצות פרקטיות להתמודדות עם הייאוש והעצבות המבוססות על ניסיון חייו של רבי נחמן עצמו. השיח שמנהל רבי נחמן עם חסידיו הוא שיח משברי, של עולם שבו האל לא נוכח ועל האדם מוטלת האחריות לחדש את המגע הישיר איתו-דווקא מתוך המקום הנמוך שבו הוא נמצא בחייו. נדמה שהגותו של רבי נחמן ועצותיו נכתבו לתקופתנו וזו כנראה גם הסיבה לפופולאריות העצומה שלהם כיום.

"Who is it that can tell me who I am?": Shakespeare's King Lear

Instructor: Abigail Marcus

Wednesdays at 21:00, beginning 26.8

WhatsApp Image 2020-05-22 at 17.56.37.jp

קאמי: משמעות בתוך האבסורד הקיומי

ערן קמחי

ימי ראשון ב-21:00, החל מה-23.8

קאמי מאפיין את האבסורד כתחושה שנולדת בפער בלתי ניתן לגישור בין קיום אנושי תבוני לבין חוסר האנושיות של העולם. האבסורד היא תחושת הזרות של אדם בעולם שאינו קיים "עבורו". לאדם שהאבסורד מכה בו מתברר שמשמעות, צדק וטוב אינם מעניינה של הווייה אדישה: הם אינם קיימים בטבע שבו חזקים טורפים חלשים ומחלות ומוות משיגים את כולם, הם נפקדים מההיסטוריה של דיכוי ועוול, ולפיכך משתמע שגם האלוהים נעדר, או אף גרוע מכך - שותק נוכח הרוע. כיצד יכולה תפיסה חילונית להכיר במשמעות לחיים - ואפילו במקרים יוצאי דופן של חיים ארוכים וטובים - שנחתמים במוות מוחלט ונצחי? קאמי דן בחוויית האבסורד ומשרטט קווים לחיי משמעות על-ידי מרידה מפוקחת של האדם בתנאי הקיום שנכפים עליו. גם אם המרידה נועדה מראש לכישלון, היא מבטאת לדעת קאמי אנושיות נאצלת כאן ועכשיו התובעת צדק ארצי ללא משענות היסטוריות או נחמות דתיות.

WhatsApp Image 2020-07-20 at 18.13.39.jp

בזכות הבטלה: על צורות שונות של אי-פעילות וסירוב לעבודה

ד״ר יואב רונאל

 ימי שלישי ב-21:00, החל מה-25.8

האדם של עידננו – הזמן של הקפיטליזם המאוחר – השליך את כל יהבו על העבודה הממלאת את רוב שעות יומו. במסגרתה הוא אמור למצוא משמעות והגשמה עצמית לצד פרנסה, בטחון ושגשוג. עם זאת, וכפי שהזמן האחרון הבהיר מעל לכל ספק, העבודה נמצאת במשבר ולא מקיימת את הבטחותיה. עבור יותר ויותר אנשים, שכירים ועצמאים כאחד, היא לא מספקת ביטחון כלכלי או משמעות וערך. בקורס נציע אלטרנטיבה ערכית לציווי הקפיטליסטי לעבודה, ונחשוב ביחד על פוטנציאל המשמעות הקיים מפעולות נטולות תכלית, יעד או מסלול של התקדמות: צורות של פעילות שמה שמאפיין אותן היא בטלה מסוימת השוכנת בליבן. נקרא טקסטים החושפים את תרבות עבודות ה"חרטא" ואת משבר העבודה; וננסח דרכי מילוט ממנה לטובת צורות-חיים – כמו פרישות, עצלות, התאהבות ומשחק - שלא מתמסרות להיגיון הקפיטליסטי של צבירת הרווח, ההתעצמות והיעילות. נקרא הוגים שונים – בין השאר רולאן בארת, ג'ורג'יו אגמבן ומיכל בן-נפתלי – אשר מדמיינים אנושות עצלה ומאושרת מעבר לצו היעילות והעבודה. 

WhatsApp Image 2020-05-22 at 17.56.41 (1

מנחה: אילת מעוז

ימי ראשון ב-21:00, החל מה-23.8

כל דור ודור מוכרח לגלות בעצמו את משימתו ההיסטורית, כתב פאנון בפתח ספרו ״המקוללים עלי אדמות״. עבור הדור שלו, משימה זו הייתה משימת השחרור מעול השלטון הקולוניאלי, מאבק מהפכני שבו פאנון השתתף כרופא, כפעיל וכאינטלקטואל. פאנון תיאר את העולם הקולוניאלי כחצוי על ציר הגזע וקבע כי רק מאבק מהפכני אלים יוכל להשיב לנתין הכבוש את אנושיותו ואת אפשרות הפעולה שנגזלה ממנו. אולם טענה זו, שקנתה לפאנון תומכים ומתנגדים רבים בשעתו, משקפת רק חלק קטן מהתיאוריה הפוליטית השלמה והמאוחרת שלו. תיאוריה זו תעמוד במרכז מפגשינו, שבהם נקרא מחדש את ״המקוללים״ בהקשר של ימינו.

 

בין השאלות שנברר: 

* מהו, לדברי פאנון, תפקידה של אלימות במאבק הפוליטי? 

* מה הקשר בין המבנה הכלכלי, החברתי והנפשי של קפיטליזם קולוניאלי לבין הפרקטיקה המשחררת?

* מהו תפקידן של קבוצות חברתיות שונות – מעמד העובדים, הבורגנות, ״הלומפן״ והאינטלקטואלים?

* כיצד נאבקים מול כוחות שמרניים מחוץ ומבית?

*מה ניתן ללמוד מההצלחות ומהכישלונות של מאבקים אנטי-קולוניאליים בעידן של כיבוש המדינה על ידי ההון הגלובלי?

בודהיזם.png

מנחה: אודיה אשל

 ימי שלישי ב-21:00, החל מה-25.8

נקודת המוצא הבודהיסטית היא כי חיינו מלאים אי-נחת. אותה תחושת צמא הבסיסית כל כך להווייתנו, היא מה שהדרך הבודהיסטית מבקשת להתמודד עמו. המסורת הבודהיסטית מעמיקה בדבר המוסר, הריכוז והחכמה הנכונים שיביאו את האדם לקץ הסבל, ואלו מוסברים בשלל דרשות פילוסופיות ופדגוגיות.

לצד דרשותיו הפילוסופיות של הבודהא מכילים הטקסטים העתיקים אינספור סיפורים שנותנים חיים לדמותו של הבודהא ולעולם בו הוא שרוי (כמו גם לשלל העולמות שמעליו ומתחתיו...). דמותו נעשית צבעונית ונוכחת כשאנו שומעים על קשריו עם בני משפחה כמו בנו ואמו, על יריביו, חבריו, מאמיניו ואפילו פילים וקופים שדרכו האירה להם. תורתו של הבודהא מתגלמת בסיפורים אלו באופן ישיר וחי: התשוקה בוערת, אי-הנחת רובצת על הכל, ועדיין ההארה אפשרית. החכמה הבודהיסטית היא לעיתים קרובות קשה לתפיסה בתודעה או ליישום בחיים, ואילו הסיפור בפשטותו מצליח איפה שהיא מתקשה. כמו כל סיפור טוב, הוא פונה ישר ללבו של האדם.

חריטות של חיות באבן

חיות משמעות: אתיקה של בעלי חיים וסביבה

מנחה: ד"ר עמית עמיחי

  ימי שלישי ב-,21:00 החל מה-25.8

מאז ומתמיד הסתמכו בני אדם על הטבע לשם השרדותם. אך החל במהפכה התעשייתית חל מפנה כמותי ואיכותי ביחס האדם לטבע שהביא, מחד, לשיפור בל יאמן באיכות החיים שלנו, אך מאידך גבה ועוד גובה מחיר אדיר מהטבע. מיליארדי בעלי חיים מגודלים באופן תעשייתי, לעתים בתנאים קשים ביותר, על מנת לספק את הביקוש העצום למוצרים מן החי, וחלקים נרחבים מהטבע החי והצומח מצויים בתעוקה הולכת וגוברת בשל ניצול המשאבים והשטחים, וההתחממות הגלובלית. מהן חובותינו המוסריות לטבע אם כלל יש לנו כאלה? האם ההבדל ביננו ובין מיני החיים האחרים מצדיקים יחס מוסרי שונה אליהם? האם לחיות יש זכויות? ומה לגבי צמחים וסביבות חיים שלמות? האם ישנה בעיה מוסרית לנצל את משאבי האמזונס, או שמא זו בעיה רק כל עוד הדבר פוגע באופן כלשהו בבני-אדם? נדון בשאלות אלה תוך קריאה במחבר כתבי הפילוסופים סביבתיים משפיעים.