פוקו: נגד ההומניזם
מישל פוקו טען לאורך כל הגותו שההנחה ההומניסטית שעומדת בבסיס מדעי האדם והחברה, שלפיה לאדם יש מהות או טבע היא מסוכנת. הרעיון שלאדם יש מהות הוא מסוכן משום שהגדרת אותה מהות קובעת באופן אוטומטי מיהם "האחרים" בחברה: המשוגעים, הסוטים, העבריינים; אלה שנידונים להשתקה, להדרה, לכליאה ובמקרים הקיצוניים - להשמדה. בכך מעניקים מדעי האדם והמוסדות שפועלים בשמם גושפנקא של אמת למה שהוא בעצם מכשיר רב עוצמה לשיעתוק הסדר הפוליטי הקיים. על פי פוקו, תפקידו של הפילוסוף הביקורתי, הוא לחשוף את הפונקציה הפוליטית שממלאים מוסדות חברתיים שהם כביכול א-פוליטיים וכך לאפשר לנו להרחיב את תחום המאבק הפוליטי, כלומר: את תחום החירות.
אריסטו: על קהילה והחיים הטובים
בעיני רבים, ה׳אתיקה׳ של אריסטו היא הספר הפילוסופי המשפיע ביותר בהיסטוריה המערבית. הוא עוסק בסוג השאלות שמטרידות כמעט כל אדם: מהם החיים הטובים? מהו טיבו של האושר? כיצד ניתן להשיגו? מהו רצון? מה תכלית חיינו? ומהו בכלל האדם? התשובות והנימוקים שמספק אריסטו לשאלות הללו עצבו את המחשבה המערבית מאז ועד היום. בלב הספר עומדות הטענות שהחיים הטובים הם החיים המאושרים; שהחיים המאושרים אינם חיים של ריבוי עונג או כבוד, אלא חיים המממשים את מהותנו כבני אדם, היינו, את היותנו חיות תבוניות; שחיים מאושרים ותבוניים אינם אלא החיים המוסריים—חיים על פי המידה הטובה, ושחיים כאלה מתאפשרים רק במסגרת קהילה ובזכות חינוך למידות הטובות. נחקור ונעמיק בטענות אלה ובאחרות ונלמד את הטעמים להן מתוך קריאה ודיון ב׳אתיקה׳.
הובס ולוק: שורשי האישיות הליברלית
מנחה: ד"ר גל כץ
ימי חמישי ב-21:00. החל מה-2.7
בשנים האחרונות שורת משברים - מהאסון הסביבתי, דרך עלייתה של סין כמעצמה גלובלית, ועד היבחרם לשלטון של טראמפ ופופוליסטים אחרים - הולידו שיח פסימי על ״משבר הדמוקרטיה הליברלית״. בקורס נקרא בשני טקסטים מכוננים של המסורת הליברלית - ״לווייתן״ מאת תומאס הובס ו״המסכת השנייה״ מאת ג׳ון לוק. בניגוד לקורסים סטנדרטיים בפילוסופיה פוליטית, הדגש יהיה פחות על הליברליזם כצורת משטר, ויותר על הליברליזם כתפישה לגבי טבע האדם והאישיות: מה מניע אותנו ונותן לנו משמעות, מה תפקידה של הקהילה הפוליטית בחיינו, ומה היחס בין האדם לטבע? מתוך מחשבה ביקורתית על עצמנו כבעלי ״אישיות ליברלית״, נוכל להבין את משבר הליברליזם כבעיה אתית ופסיכולוגית ולא רק פוליטית, ואף כמשבר של משמעות.
חיות משמעות: אתיקה של בעלי חיים וסביבה
מנחה: ד"ר עמית עמיחי
ימי שלישי ב-,21:00 החל מה-25.8
מאז ומתמיד הסתמכו בני אדם על הטבע לשם השרדותם. אך החל במהפכה התעשייתית חל מפנה כמותי ואיכותי ביחס האדם לטבע שהביא, מחד, לשיפור בל יאמן באיכות החיים שלנו, אך מאידך גבה ועוד גובה מחיר אדיר מהטבע. מיליארדי בעלי חיים מגודלים באופן תעשייתי, לעתים בתנאים קשים ביותר, על מנת לספק את הביקוש העצום למוצרים מן החי, וחלקים נרחבים מהטבע החי והצומח מצויים בתעוקה הולכת וגוברת בשל ניצול המשאבים והשטחים, וההתחממות הגלובלית. מהן חובותינו המוסריות לטבע אם כלל יש לנו כאלה? האם ההבדל ביננו ובין מיני החיים האחרים מצדיקים יחס מוסרי שונה אליהם? האם לחיות יש זכויות? ומה לגבי צמחים וסביבות חיים שלמות? האם ישנה בעיה מוסרית לנצל את משאבי האמזונס, או שמא זו בעיה רק כל עוד הדבר פוגע באופן כלשהו בבני-אדם? נדון בשאלות אלה תוך קריאה במחבר כתבי הפילוסופים סביבתיים משפיעים.
מנחה: ד"ר יאיר בן דוד
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
רבי נחמן מברסלב: לב שבור וייאוש כפתח למציאת משמעות בעולם
מנחה: אייל דץ
ימי שלישי ב-21:00; החל מה-30.6
בדומה לפילוסופים גדולים אחרים בהיסטוריה מתחיל רבי נחמן מברסלב את הפעילות שלו מנקודת מוצא של משבר. בניגוד לתדמית הקלילה והלא מחייבת של חסידות ברסלב כיום, עיון בכתבי רבי נחמן חושף עיסוק בשאלות משמעות ומכיל עצות פרקטיות להתמודדות עם הייאוש והעצבות המבוססות על ניסיון חייו של רבי נחמן עצמו. השיח שמנהל רבי נחמן עם חסידיו הוא שיח משברי, של עולם שבו האל לא נוכח ועל האדם מוטלת האחריות לחדש את המגע הישיר איתו-דווקא מתוך המקום הנמוך שבו הוא נמצא בחייו. נדמה שהגותו של רבי נחמן ועצותיו נכתבו לתקופתנו וזו כנראה גם הסיבה לפופולאריות העצומה שלהם כיום.
מנחה: ד"ר יאיר בן דוד
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
אוהב החוכמה והחכמולוג: סוקרטס פרוטגורס משוחחים
מנחה: שרהלה בן אשר
ימי חמישי ב-21:00; החל מה-2.7
בכל דור ודור מתהלכים בינינו אנשים המתיימרים לדעת הכל. במאה החמישית לפני הספירה, באתונה, הנוהג נעשה למקצוע ואנשים מסוג זה, שידיעת-כל היא מרכולתם, זכו לכינוי סופיסטים. פרוטגורס הוא מהבולטים בתנועה הסופיסטית. הדיאלוג האפלטוני שבו פרוטגורס מככב יאפשר לנו לבחון ולהשוות בין סוקרטס, הפילוסוף, לבין פרוטגורס, הסופיסט. נתחקה אחר הדרמה שבמהלכה סוקרטס מנסה לחלץ מפרוטגורס תשובה לשאלה מה בדיוק הוא יודע וכיצד הוא יודע זאת. נשאל אם פרוטגורס הוא מודע לבעייתיות של הסיטואציה שלו או הוא עצמו נתון באשליה שהוא, למעשה, יודע הכל? איך ייתכן שסוקרטס מבין מה מתחולל, ואחרים לא, אף על פי שהוא עצמו חסר ידע, כפי שהוא תמיד טוען? הדיאלוג יאפשר לנו להתוודע לעולמו של סוקרטס, עולם שבו ידיעה עצמית עוברת דרך עימות עם האחר.
מנחה: ד"ר יאיר בן דוד
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
הבודהא ואני: קריאה בסיפורים בודהיסטים
מנחה: אודיה אשל
ימי שני ב-21:00; החל מה-29.6
נקודת המוצא הבודהיסטית היא כי חיינו מלאים אי-נחת. אותה תחושת צמא הבסיסית כל כך להווייתנו, היא מה שהדרך הבודהיסטית מבקשת להתמודד עמו. המסורת הבודהיסטית מעמיקה בדבר המוסר, הריכוז והחכמה הנכונים שיביאו את האדם לקץ הסבל, ואלו מוסברים בשלל דרשות פילוסופיות ופדגוגיות.
לצד דרשותיו הפילוסופיות של הבודהא מכילים הטקסטים העתיקים אינספור סיפורים שנותנים חיים לדמותו של הבודהא ולעולם בו הוא שרוי (כמו גם לשלל העולמות שמעליו ומתחתיו...). דמותו נעשית צבעונית ונוכחת כשאנו שומעים על קשריו עם בני משפחה כמו בנו ואמו, על יריביו, חבריו, מאמיניו ואפילו פילים וקופים שדרכו האירה להם. תורתו של הבודהא מתגלמת בסיפורים אלו באופן ישיר וחי: התשוקה בוערת, אי-הנחת רובצת על הכל, ועדיין ההארה אפשרית. החכמה הבודהיסטית היא לעיתים קרובות קשה לתפיסה בתודעה או ליישום בחיים, ואילו הסיפור בפשטותו מצליח איפה שהיא מתקשה. כמו כל סיפור טוב, הוא פונה ישר ללבו של האדם.
בין אפיקורוס לסטואה: דרכים שונות לחיים בעולם מלא משברים
המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים הגדולים ביותר, ואולי הגדול ביותר, שנתקלנו בו בימי חיינו. אבל בני אדם בימים עברו חיו ממשבר למשבר, ממגפה לרעב ולמלחמה. איך חיים דרך משברים כאלו? ואילו השקפות וגישות למשמעות מתפתחות סביב משברים כאלו?במפגשים נדבר על שתי גישות שמנסות בין השאר לספק תשובות לשאלות של משמעות ואושר בזמן קושי וסבל מימי האימפריות היוונית והרומית: הגישה האפיקוראית והאסכולה הסטואית. נקרא טקסטים שמיוחסים לאפיקורוס ולפסילוסופים מהאסכולה הסטואית ונדון בדרך שכל אחד מהם מציע לחיים בזמן משבר.
האדם מחפש משמעות - הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל ומשמעות בשעת משבר
הצורך במשמעות נחשב בעיני רבים כצורך גבוה. ישנם התופסים אותו כצורך "פריבילגי" כמעט, כזה שמתעורר אצלנו ככשאר הצרכים שלנו, הצורך באוכל, בביטחון באהבה ועוד, מסופקים.אבל, בעיתות משבר סיפוק הצורך במשמעות יכול לתת לאדם משהו שסיפוקם של שאר הצרכים לא יכול לתת לו. בסידרת המפגשים נעסוק ב"לוגותרפיה" של ויקטור פרנקל, נקרא טקסטים שלו וטקסטים נוספים שעוסקים בפסיכולוגיה הומניסטית. דרך הטקסטים ננסה ביחד להבין מה משמעותה של המשמעות לאדם, למה היא כל כך חשובה לו ומה היא נותנת לו, והאם משמעות היא רק תחושה או מעבר לכך.
חירות ונאורות: קאנט, ברלין, פוקו
מנחה: ד"ר אילנה ארבל
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
מישל פוקו מייחד את התפיסה שעומדת בבסיס הפוליטיקה של הנאורות המערבית בשאיפה לחירות: בעוד שתפיסות פוליטיות שקדמו לה שאלו "כיצד לשלוט?" הנאורות שואלת "כיצד לא להיות נשלט?" – כלומר, כיצד ניתן ליצור חברה שמעודדת את החירות באופן מוסדי. פוקו משייך את עצמו למסורת הנאורות, שתחילתה במשה מנדלסון ובעמנואל קאנט, אך הוא חולק על מושג החירות שהם דוגלים בו. בעוד שאלה תופסים את החירות כחיים של מימוש התבונה האנושית – "חירות חיובית" במונחיו של ישעיהו ברלין - פוקו ממליץ על חירות של "התנסות בגבולי", שבה הפרט מתאמץ כל חייו לחרוג ממה שהחברה מגדירה כטבע האנושי או כמובן מאליו באדם. פוקו סבור, שאם כי לעולם לא נגיע לתפיסה מניחה את הדעת בשאלת החירות, כבנים של הנאורות, לעולם גם לא נוכל להשתחרר ממנה.
:Murder Most Foul
Shakespeare’s Hamlet
Instructor: Abigail Marcus
Wednesdays at 21:00, starting July 1
Most of us have heard the claim that William Shakespeare is the greatest author of the English language and that Hamlet is the greatest of his great works. Why is this so? Whether the idea of reading Shakespeare seems intimidating, or you have read Hamlet a dozen times, this course offers the guided opportunity to explore this alleged holy of holies with fresh eyes. After a critical and historical introduction to the play, we will read Hamlet together to examine why this text is so beloved while investigating our own responses to it. What is it about this play that has made it so culturally important for over 400 years? Do we buy it? What does it mean to be a person? What can it teach us about ourselves right now?
חירות ונאורות: קאנט, ברלין, פוקו
מנחה: ד"ר אילנה ארבל
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
מישל פוקו מייחד את התפיסה שעומדת בבסיס הפוליטיקה של הנאורות המערבית בשאיפה לחירות: בעוד שתפיסות פוליטיות שקדמו לה שאלו "כיצד לשלוט?" הנאורות שואלת "כיצד לא להיות נשלט?" – כלומר, כיצד ניתן ליצור חברה שמעודדת את החירות באופן מוסדי. פוקו משייך את עצמו למסורת הנאורות, שתחילתה במשה מנדלסון ובעמנואל קאנט, אך הוא חולק על מושג החירות שהם דוגלים בו. בעוד שאלה תופסים את החירות כחיים של מימוש התבונה האנושית – "חירות חיובית" במונחיו של ישעיהו ברלין - פוקו ממליץ על חירות של "התנסות בגבולי", שבה הפרט מתאמץ כל חייו לחרוג ממה שהחברה מגדירה כטבע האנושי או כמובן מאליו באדם. פוקו סבור, שאם כי לעולם לא נגיע לתפיסה מניחה את הדעת בשאלת החירות, כבנים של הנאורות, לעולם גם לא נוכל להשתחרר ממנה.
לוינס: משמעות באדם האחר
מנחה: ערן קמחי
ימי שלישי ב-21:00; החל מה-30.6
האם ניתן לחשוב על חיים משמעותיים שלא מתוך זיקתם לחיים של אחרים?
במפגש זה נתמקד בסוגיית המשמעות במפגש עם הזולת, ונבקש לפתח את הדיון בעזרת רעיונות שמעלה לוינס בחיבור "כוליות ואינסוף". לוינס מציב את היחס של אדם עם זולתו כעוגן לאנושיות, ולהבדיל מתפיסות תועלתניות, אינו מחשיב אושר או הנאה כפסגת הקיום המשמעותי, אלא דווקא את האחריות המוחלטת כלפי אדם אחר, התובעת הקרבה ומאמץ אינסופי, שעה שאינה מבטיחה דבר.
חירות ונאורות: קאנט, ברלין, פוקו
מנחה: ד"ר אילנה ארבל
ימי שני ב-21:00, החל מה-24.8
מישל פוקו מייחד את התפיסה שעומדת בבסיס הפוליטיקה של הנאורות המערבית בשאיפה לחירות: בעוד שתפיסות פוליטיות שקדמו לה שאלו "כיצד לשלוט?" הנאורות שואלת "כיצד לא להיות נשלט?" – כלומר, כיצד ניתן ליצור חברה שמעודדת את החירות באופן מוסדי. פוקו משייך את עצמו למסורת הנאורות, שתחילתה במשה מנדלסון ובעמנואל קאנט, אך הוא חולק על מושג החירות שהם דוגלים בו. בעוד שאלה תופסים את החירות כחיים של מימוש התבונה האנושית – "חירות חיובית" במונחיו של ישעיהו ברלין - פוקו ממליץ על חירות של "התנסות בגבולי", שבה הפרט מתאמץ כל חייו לחרוג ממה שהחברה מגדירה כטבע האנושי או כמובן מאליו באדם. פוקו סבור, שאם כי לעולם לא נגיע לתפיסה מניחה את הדעת בשאלת החירות, כבנים של הנאורות, לעולם גם לא נוכל להשתחרר ממנה.
מרקס: ניכור וחוסר משמעות בחברה הקפיטליסטית
אנחנו מבלים את רוב אם לא את כל חיינו, לפחות כשאיננו ישנים, בעבודה. מדוע? ומה זה עושה לנו? בכתביו המוקדמים, קרל מרקס טוען שהעבודה מנכרת אותנו זה מזו, מהטבע שבו אנחנו חיים, ואפילו מהחושים, הרגשות, והתשוקות שלנו, כולל שיבוש התשוקה המינית ודיכויה. עם זאת, מרקס איננו מציע לזנוח את חיי העבודה אלא לנסוך בהם משמעות באמצעות שינוי האופן בו אנו ניגשים אל העבודה ומארגנים אותה. בקורס נעשה קריאה צמודה בטקסט הסבוך אך פוקח העיניים של מרקס, ונשאל כיצד הביקורת שלו תקפה לשוק העבודה הנוכחי או למקצועות ״יצירתיים״ ו״משמעותיים״ שחלקנו בחרנו בעצמנו. תשומת לב תינתן גם לשאלה האם תנאי החיים בזמן מגפת הקורונה הצביעו על אפשרויות חדשות לחיים פחות מנוכרים.
מרקס: ניכור וחוסר משמעות בחברה הקפיטליסטית
אנחנו מבלים את רוב אם לא את כל חיינו, לפחות כשאיננו ישנים, בעבודה. מדוע? ומה זה עושה לנו? בכתביו המוקדמים, קרל מרקס טוען שהעבודה מנכרת אותנו זה מזו, מהטבע שבו אנחנו חיים, ואפילו מהחושים, הרגשות, והתשוקות שלנו, כולל שיבוש התשוקה המינית ודיכויה. עם זאת, מרקס איננו מציע לזנוח את חיי העבודה אלא לנסוך בהם משמעות באמצעות שינוי האופן בו אנו ניגשים אל העבודה ומארגנים אותה. בקורס נעשה קריאה צמודה בטקסט הסבוך אך פוקח העיניים של מרקס, ונשאל כיצד הביקורת שלו תקפה לשוק העבודה הנוכחי או למקצועות ״יצירתיים״ ו״משמעותיים״ שחלקנו בחרנו בעצמנו. תשומת לב תינתן גם לשאלה האם תנאי החיים בזמן מגפת הקורונה הצביעו על אפשרויות חדשות לחיים פחות מנוכרים.
על הספר שנקרא בסדרת המפגשים הזו—״לגניאולוגיה של המוסר״—אפשר להגיד שחולל רעידת אדמה ויצר קו שבר שלאחריו לא ניתן לחשוב עוד על חיי אדם באותו אופן. בתנופה אדירה וסגנון מהפנט, בזה אחר זה ניטשה הודף, מלעיג, מהפך, ומנתץ, את הרעיונות שביסוד צורת החיים והמוסר המערביים. טענתו המדהימה והמשפיעה ביותר הינה שרעיונות יסודיים אלה, כגון ״צדק״, ״שוויון״ ו״מצפון״, אינם בבסיסם אלא תחבולה המשמשת בידי חסרי המעוף, היכולת, והכישרון בכל הדורות—״העבדים״—על מנת לרסן ולכפוף תחת חוק המוסר את כוחם ושאיפותיהם של אנשי המעלה, עזי הרוח—״האדונים״. תחבולה זו נחלה הצלחה כבירה: במהלכן של כאלפים שנות מוסר יהודי-נוצרי, הביסו ״העבדים״, באמצעות השרשת המוסר שלהם, את ״האדונים״. תולדתה של תבוסה זו היא דמותה העגומה של האנושות כפי שהיא מצטיירת לניטשה; המוני אדם, אספסוף ובורגנים, שפופים, כפופים ועבדותיים—נעדרי אופי, עצמה, וחיוניות. ״לגניאולוגיה של המוסר״ איננו רק ניתוח של המהלך ההיסטורי הזה, אלא כלי שחרור רב עצמה מהכבלים בהם אנחנו (עדיין) נתונים.
בספרו הקאנוני מ-1945, החברה הפתוחה ואויביה, מאפיין קרל פופר את החברה הרציונלית והנאורה, ככזו שמונעת על ידי שני עקרונות מרכזיים: סובלנות וביקורתיות. זוהי חברה שמטפחת ומעודדת במכוון מוסדות שתפקידם הוא הביקורת, הן במדע והן בפוליטיקה. בתקופה שבה במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות במערב, מוסדות כמו העיתונות החופשית, בתי המשפט ומבקר המדינה מותקפים בבוטות או מוכנעים – חיוני לרענן את המחשבה על החברה הפתוחה.
רבי נחמן מברסלב: לב שבור וייאוש כפתח למציאת משמעות בעולם
Shakespeare’s famous King Lear has held readers and audiences enthralled for centuries. Full of cruelty, chaos, madness, and Job-like suffering, it is also a play that forces us to consider the place of goodness, love and compassion in our often brutal and baffling world. This course will provide critical and historical context for the play as we explore some of the great questions King Lear brings to the fore: What is justice? Does it exist in the world? What happens to life in its absence? What does it mean to lose our minds either to old age or to madness? To be foolish or clever? To know ourselves? What are our options in the face of great pain, confusion and heartbreak? Is there a way to make sense of it all? Can we ever recover what is lost?
מנחה: איל דץ
ימי רביעי ב-21:00, החל מה-2.9
בדומה לפילוסופים גדולים אחרים בהיסטוריה מתחיל רבי נחמן מברסלב את הפעילות שלו מנקודת מוצא של משבר. בניגוד לתדמית הקלילה והלא מחייבת של חסידות ברסלב כיום, עיון בכתבי רבי נחמן חושף עיסוק בשאלות משמעות ומכיל עצות פרקטיות להתמודדות עם הייאוש והעצבות המבוססות על ניסיון חייו של רבי נחמן עצמו. השיח שמנהל רבי נחמן עם חסידיו הוא שיח משברי, של עולם שבו האל לא נוכח ועל האדם מוטלת האחריות לחדש את המגע הישיר איתו-דווקא מתוך המקום הנמוך שבו הוא נמצא בחייו. נדמה שהגותו של רבי נחמן ועצותיו נכתבו לתקופתנו וזו כנראה גם הסיבה לפופולאריות העצומה שלהם כיום.
"Who is it that can tell me who I am?": Shakespeare's King Lear
Instructor: Abigail Marcus
Wednesdays at 21:00, beginning 26.8
קאמי: משמעות בתוך האבסורד הקיומי
ערן קמחי
ימי ראשון ב-21:00, החל מה-23.8
קאמי מאפיין את האבסורד כתחושה שנולדת בפער בלתי ניתן לגישור בין קיום אנושי תבוני לבין חוסר האנושיות של העולם. האבסורד היא תחושת הזרות של אדם בעולם שאינו קיים "עבורו". לאדם שהאבסורד מכה בו מתברר שמשמעות, צדק וטוב אינם מעניינה של הווייה אדישה: הם אינם קיימים בטבע שבו חזקים טורפים חלשים ומחלות ומוות משיגים את כולם, הם נפקדים מההיסטוריה של דיכוי ועוול, ולפיכך משתמע שגם האלוהים נעדר, או אף גרוע מכך - שותק נוכח הרוע. כיצד יכולה תפיסה חילונית להכיר במשמעות לחיים - ואפילו במקרים יוצאי דופן של חיים ארוכים וטובים - שנחתמים במוות מוחלט ונצחי? קאמי דן בחוויית האבסורד ומשרטט קווים לחיי משמעות על-ידי מרידה מפוקחת של האדם בתנאי הקיום שנכפים עליו. גם אם המרידה נועדה מראש לכישלון, היא מבטאת לדעת קאמי אנושיות נאצלת כאן ועכשיו התובעת צדק ארצי ללא משענות היסטוריות או נחמות דתיות.
בזכות הבטלה: על צורות שונות של אי-פעילות וסירוב לעבודה
ד״ר יואב רונאל
ימי שלישי ב-21:00, החל מה-25.8
האדם של עידננו – הזמן של הקפיטליזם המאוחר – השליך את כל יהבו על העבודה הממלאת את רוב שעות יומו. במסגרתה הוא אמור למצוא משמעות והגשמה עצמית לצד פרנסה, בטחון ושגשוג. עם זאת, וכפי שהזמן האחרון הבהיר מעל לכל ספק, העבודה נמצאת במשבר ולא מקיימת את הבטחותיה. עבור יותר ויותר אנשים, שכירים ועצמאים כאחד, היא לא מספקת ביטחון כלכלי או משמעות וערך. בקורס נציע אלטרנטיבה ערכית לציווי הקפיטליסטי לעבודה, ונחשוב ביחד על פוטנציאל המשמעות הקיים מפעולות נטולות תכלית, יעד או מסלול של התקדמות: צורות של פעילות שמה שמאפיין אותן היא בטלה מסוימת השוכנת בליבן. נקרא טקסטים החושפים את תרבות עבודות ה"חרטא" ואת משבר העבודה; וננסח דרכי מילוט ממנה לטובת צורות-חיים – כמו פרישות, עצלות, התאהבות ומשחק - שלא מתמסרות להיגיון הקפיטליסטי של צבירת הרווח, ההתעצמות והיעילות. נקרא הוגים שונים – בין השאר רולאן בארת, ג'ורג'יו אגמבן ומיכל בן-נפתלי – אשר מדמיינים אנושות עצלה ומאושרת מעבר לצו היעילות והעבודה.
מנחה: אילת מעוז
ימי ראשון ב-21:00, החל מה-23.8
כל דור ודור מוכרח לגלות בעצמו את משימתו ההיסטורית, כתב פאנון בפתח ספרו ״המקוללים עלי אדמות״. עבור הדור שלו, משימה זו הייתה משימת השחרור מעול השלטון הקולוניאלי, מאבק מהפכני שבו פאנון השתתף כרופא, כפעיל וכאינטלקטואל. פאנון תיאר את העולם הקולוניאלי כחצוי על ציר הגזע וקבע כי רק מאבק מהפכני אלים יוכל להשיב לנתין הכבוש את אנושיותו ואת אפשרות הפעולה שנגזלה ממנו. אולם טענה זו, שקנתה לפאנון תומכים ומתנגדים רבים בשעתו, משקפת רק חלק קטן מהתיאוריה הפוליטית השלמה והמאוחרת שלו. תיאוריה זו תעמוד במרכז מפגשינו, שבהם נקרא מחדש את ״המקוללים״ בהקשר של ימינו.
בין השאלות שנברר:
* מהו, לדברי פאנון, תפקידה של אלימות במאבק הפוליטי?
* מה הקשר בין המבנה הכלכלי, החברתי והנפשי של קפיטליזם קולוניאלי לבין הפרקטיקה המשחררת?
* מהו תפקידן של קבוצות חברתיות שונות – מעמד העובדים, הבורגנות, ״הלומפן״ והאינטלקטואלים?
* כיצד נאבקים מול כוחות שמרניים מחוץ ומבית?
*מה ניתן ללמוד מההצלחות ומהכישלונות של מאבקים אנטי-קולוניאליים בעידן של כיבוש המדינה על ידי ההון הגלובלי?
מנחה: אודיה אשל
ימי שלישי ב-21:00, החל מה-25.8
נקודת המוצא הבודהיסטית היא כי חיינו מלאים אי-נחת. אותה תחושת צמא הבסיסית כל כך להווייתנו, היא מה שהדרך הבודהיסטית מבקשת להתמודד עמו. המסורת הבודהיסטית מעמיקה בדבר המוסר, הריכוז והחכמה הנכונים שיביאו את האדם לקץ הסבל, ואלו מוסברים בשלל דרשות פילוסופיות ופדגוגיות.
לצד דרשותיו הפילוסופיות של הבודהא מכילים הטקסטים העתיקים אינספור סיפורים שנותנים חיים לדמותו של הבודהא ולעולם בו הוא שרוי (כמו גם לשלל העולמות שמעליו ומתחתיו...). דמותו נעשית צבעונית ונוכחת כשאנו שומעים על קשריו עם בני משפחה כמו בנו ואמו, על יריביו, חבריו, מאמיניו ואפילו פילים וקופים שדרכו האירה להם. תורתו של הבודהא מתגלמת בסיפורים אלו באופן ישיר וחי: התשוקה בוערת, אי-הנחת רובצת על הכל, ועדיין ההארה אפשרית. החכמה הבודהיסטית היא לעיתים קרובות קשה לתפיסה בתודעה או ליישום בחיים, ואילו הסיפור בפשטותו מצליח איפה שהיא מתקשה. כמו כל סיפור טוב, הוא פונה ישר ללבו של האדם.
חיות משמעות: אתיקה של בעלי חיים וסביבה
מנחה: ד"ר עמית עמיחי
ימי שלישי ב-,21:00 החל מה-25.8
מאז ומתמיד הסתמכו בני אדם על הטבע לשם השרדותם. אך החל במהפכה התעשייתית חל מפנה כמותי ואיכותי ביחס האדם לטבע שהביא, מחד, לשיפור בל יאמן באיכות החיים שלנו, אך מאידך גבה ועוד גובה מחיר אדיר מהטבע. מיליארדי בעלי חיים מגודלים באופן תעשייתי, לעתים בתנאים קשים ביותר, על מנת לספק את הביקוש העצום למוצרים מן החי, וחלקים נרחבים מהטבע החי והצומח מצויים בתעוקה הולכת וגוברת בשל ניצול המשאבים והשטחים, וההתחממות הגלובלית. מהן חובותינו המוסריות לטבע אם כלל יש לנו כאלה? האם ההבדל ביננו ובין מיני החיים האחרים מצדיקים יחס מוסרי שונה אליהם? האם לחיות יש זכויות? ומה לגבי צמחים וסביבות חיים שלמות? האם ישנה בעיה מוסרית לנצל את משאבי האמזונס, או שמא זו בעיה רק כל עוד הדבר פוגע באופן כלשהו בבני-אדם? נדון בשאלות אלה תוך קריאה במחבר כתבי הפילוסופים סביבתיים משפיעים.
