מי אנחנו?

האם הייתם מתכנסים פעם בשבוע לפגישת זום עם עוד קבוצה של אנשים זרים לחלוטין ומנסים להבין יחד איתם את משמעות החיים דרך כתביהם של הפילוסופים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית? בעידן הטרום קורונה התשובה כנראה היתה שלילית אולם הבידוד, הסגר והחרדה הביאו אנשים רבים לחשוב מחדש על חייהם ולנסות למצוא תשובות אצל הוגים מתחומים שונים של הפילוסופיה, המערבית, המזרחית וגם היהודית. את המפגשים מעבירים אנשי רוח ואקדמיה, חלקם מרצים בכירים, שהחליטו יחד שדווקא פורמט אינטימי ולא אקדמי יכול לסייע בתקופה כזאת של אי ודאות.

 

ראשיתה של ״משמע״ בשיחה באחת הקפטריות של אוניברסיטת תל אביב בשלהי 2018 בהשתתפותם של שלושה אקדמאים ואנשי רוח (ד״ר עמיחי עמית, ד״ר יאיר בן דוד, וערן קמחי). הסוגיה על הפרק היתה הטענות המתפשטות והולכות בדבר חוסר הרלוונטיות של מדעי הרוח והחברה ״הרכים״. למה צריך ללמוד פילוסופיה? איזה יתרון מקנה תואר ראשון בהיסטוריה של הרעיונות בשוק העבודה של היום? והאם חשוב בכלל להכיר את קאנט? כמי שלומדים ומלמדים בחוגים האלו לאורך שנים, התשובה של השלושה היתה ברורה. מדובר באוצר תרבותי, במסורת בעלת ערך רב. מסורת שננעלה בעשורים האחרונים במגדל שן אקדמי והלכה והתנתקה מהמקום המרכזי שהיה שמור לה בתרבות. 

 

 בסופה של השיחה הוחלט לעשות מעשה, ולהקים את משמע. 

 

מַשְׁמָע נהגתה למעשה כאקדמיה לא-אקדמית; חזרה לרוח היסודית של האקדמיה ביוון העתיקה, שתכליתה לא היתה לימוד עיוני גרידא, אלא מתן כלים לחיים משמעותיים. עקרון הליבה של המפגשים הוא לשים במרכז את הטקסט והדיון בו, במטרה להביא את תובנות הטקסט לחיי המשתתפים, כאשר תפקיד המנחים הוא לפתוח את הטקסט, להאיר את הקטעים הקשים בו, ולהבנות דינאמיקה תומכת ופתוחה בקבוצות האינטימיות. בית מדרש חילוני. המשתה של אפלטון גרסת 2020.

 

מפגשי ״משמע״, אותם מובילים אנשי אקדמיה ורוח, התקיימו כבר זמן מה מתחת לרדאר התקשרותי—כמעט בסודיות—וצברו קהל קטן ונאמן. מדרך הטבע, בשל הקורונה נמנע מהקבוצה להמשיך להיפגש פיסית, אבל בדיעבד היתה בכך ברכה של ממש. ברוח הזמנים עלתה ההצעה לגשש אם יש עניין למפגשים שיתקיימו בזום, ותוך שעות ספורות הצטברו פניות כה רבות עד שבמקום קבוצה אחת או שתיים, גויסו עוד מנחים ונפתחו כעשר קבוצות. עד מהרה התברר שלמדיום הזה יש כמה יתרונות קריטיים. ראשית, הוא אפשר לגייס מנחים לא רק מכל רחבי הארץ, על אף מהעולם הרחב, וכך הצטרפו למשמע מרצים מאוניברסיטאות בולטות בארצות הברית (קולומביה, ושיקאגו) ומגרמניה. 

שנית, הוא מאפשר לחרוג מעבר למרכזי הערים הגדולות ולהפגיש בקבוצה אחת סוכן ביטוח בעל משפחה מרעננה, מנהלת פרויקט בחברת הי-טק פתח תקוואית שאין לה פנאי ללימודים אקדמיים, וקשיש מחיפה שמתמודד עם מחלות וחרדת המוות. כאשר תוכלי להתחבר בתשע וחצי בערב, אחרי שהילדים הלכו לישון, הסיכוי שתעשי זאת גבוה עשרות מונים מאשר נסיעה למרכז תל אביב וחיפוש חניה. 

 

וכך, בשונה מפעילויות רבות שעברו לזום שמהוות תחליף חיוור ולעתים מאוס למוסדות ותיקים, וברובן כבר מתנדפות ונשכחות עם חזרתה של השגרה, פגישות ״משמע״ גילו בזכות הקורונה את המדיום המתאים ביותר עבור סוג כזה של פעילות – הZOOM. ויותר מכך, תקופת הקורונה הדגישה עבור רבים את הצורך במשמעות. את החשיבות של החיפוש אחר משמעות ואת הצמא לתכנים שעוסקים במשמעות. המפגשים של משמע מאפשרים למשתתפות ולמשתתפים להכיר באופן נגיש ואינטימי את הרעיונות, המחשבות, השאלות והתשובות של ההוגים הכי חשובים ומשפיעים. להכיר את אבני היסוד של התרבות שלנו באופן המאפשר לכל אחד ואחת לקיים שיח חדש, לבחון את הטקסט אל מול החיים שלנו היום. ואולי אף למצוא משמעות.